מסלולי טיול למטיבי לכת

בעקבות הגבים בנחל ימין – המסלול האתגרי

את הרכב מחנים בחניון נחל ימין על דרך ציר מעלה העקרבים ויורדים במורד הנחל דרומה.
מיד אחרי מעבר המפל המצוקי הקטן מתחילה שרשרת של גבים מדהימה. רדו במורד הנחל מגב לגב. מיד אחרי הגבים עוברים מתחת לסלע היוצר גשר קטן
מעל השביל ומיד אחריו מקבץ של ציורי מטרות מתחמוצות ברזל על הקיר מימין. משמאל מתרוממת דיונת חול מרהיבה. הזריזים יכולים לטפס והילדים
אחרי הוצאת המרץ בדיונה ממשיכים במורד הנחל עד לשלב שבו הסימון מתחיל לטפס במעלה, שם עוזבים את הסימון וחוזרים לכיוון צפון ע”י טיפוס בנקב
המשיכו ע”פ השביל לכיוןן כללי צפון עד שתתחברו לדרך גיפים שתוביל אתכם בחזרה לרכב . ניתן לחזור לרכב באותו השביל שמימנו הגעתם. מסלול זה הינו
אפשר לשלב את הביקור בנחל ימין עם ירידה קצרה לעין ירקעם הסמוך – הליכה קצרצרה של 400 מטר לגב ומעין מרשים בתחילתו של נחל חתירה.
בעקבותייהם.
לראש הגבעה לכיוון מזרח ומיד צפונה ( השביל אינו מסומן).
מרהיב ביופיו ומלא מים מהשטפונות האחרונים.
להשלמת הטיול – לא לוותר על מכתש גדול ותצפית אחה”צ מהר אבנון שמעליו.
את המסלול ניתן לראות במפת סימון שבילים מס 14

בעקבות העיר האבודה

השם המסתורי “העיר האבודה” ניתן לאתר הקדום על ידי החופר, והחוקר יהודה נבו – איש מדרשת שדה בוקר.
מדובר באתר גדול ומרתק במיוחד מן התקופה הביזנטית המאוחרת, והתקופה המוסלמית הקדומה בארץ ישראל (מאות שישית- שביעית לספירה). האתר חבוי
מעבר לגבעה נמוכה, בסמוך לכביש מספר – 40, כ- 300 מטרים מצפון לצומת חלוקים. מדובר ביישוב קדום המשתרע על שטח נרחב, ועל פני כמה וכמה
תחילת המסלול על כביש 40 (צומת טללים-צומת חלוקים) במגרש חניה הסמוך לשלט חום עליו כתוב – חגי (כ- 300 מטרים מצפון מערב לצומת חלוקים).
חגי אבריאל, איש שדה בוקר, ואחד ממקימי משאבי שדה, הנו דמות מפתח בסיפור הקמת קיבוץ שדה בוקר. המצפור לזכרו מנציח את סיפורו של הסגן הצעיר,
ששירת ביחידת מודיעין בפיקוד דרום בשנים 1950 – 1951. עם שחרורו הוא פונה להקמת גרעין לייסוד יישוב במדבר. קבוצת הצעירים עמה נמנה חגי,
מקימה במאי 1952 את קיבוץ שדה בוקר. בקבוצה עמו חברה גם חיילת צעירה, ששירתה תחת פיקודו של חגי. זוהי ברברה פרופר (נערה צעירה שעלתה
מגרמניה בלי משפחה, ואומצה בירושלים על ידי הרופא המוכר ד”ר עמנואל פרופר מבית החולים משגב לדך). ברברה מוכרת לעם ישראל בתור הרועה משדה
בוקר, שנרצחה בפיגוע הדמים בספטמבר 1952, על ידי רועים בדואים, בסמוך לשדה בוקר. על שמה יוקם לימים על ידי קק”ל, חניון הרועה, בו מסתיים
ערוצים מדבריים המעובדים בטרסות חקלאיות. זהו אתר גדול, המכיל עשרות מבני אבן, ושרידי התיישבות אנושית מרשימים.
כאן נחנה את הרכב, ונצא אל מצפור חגי המתנשא מעל לכביש.
מסלולנו זה.
ממצפור חגי נשקיף אל שדה צין, אל שדה בוקר, ואל רמת עבדת וחוד עקב הנשקפים מדרום מזרח.
מהמצפור נצא בשביל מסומן ירוק, שיובילנו אל הערוץ שמדרום, בינות לטרסות חקלאיות, ובין מבני אבן רבים של אתרי ה”עיר האבודה”.השביל הירוק עובר
דרך קבוצות מבנים, לאורך הערוצים ביניהם משתרעים שרידי היישוב, כשפנינו במגמה דרומה. ליד מבנה אבן הסמוך לשביל, נסטה שמאלה (מזרחה) מהלך כ-
50 מטרים, אל עבר מחשופי סלע גיר, עליהם שפע ציורי סלע, וכתב ערבי קדום. ממחקר הכתובות שנמצאו באתר (ותורגמו על ידי הפרופסור משה שרון) נראה
כי לפנינו אתר מיוחד של חברת נוודים, החיה בשולי החברה הנוצרית בתקופה הביזנטית. מדובר בפאגאנים, שעברו בשלום את תהליך ההתנצרות בנגב
(במאות הרביעית עד שישית לספירה), ועם הכיבוש הערבי, אימצו במאה השביעית את דת האיסלאם. רבות מן הכתובות הנן פעולות אופי דתי פולחני,
ועוסקות בבקשת סליחה ומחילה מאללה. מגוון השמות מצביע על אוכלוסייה ממקור שמי ערבי. באתר נמצאו מאות כתובות וציורי סלע.
נמשיך חזרה אל השביל, ועמו דרומה (השביל מסומן היטב) אל עבר מבנה גדול נוסף – זהו מסגד פתוח גדול, בו ניתן לזהות עדיין את קיר ה”קיבלה”, ובו
המחרב (גומחת התפילה המוסלמית, הפונה למכה). מן המסגד ממשיך השביל דרומה אל חניון הרועה, שם התקינה קק”ל עבורנו מתקני נופש פעיל, צל עצים
רב, ושולחנות פיקניק.

עם סיום המסלול אפשר להיכנס לאתר המשופר, והמשודרג של צריף בן גוריון הסמוך.